איך 70% נכות רפואית הופכים ל-100% אובדן כושר עבודה בפועל
איך 70% נכות רפואית הופכים ל-100% אובדן כושר עבודה? זו אחת השאלות החשובות ביותר בתביעות נזקי גוף, ביטוח לאומי ופנסיית נכות. בפודקאסט המשפטי הזה אני מנתח מקרה אמיתי ממשרד עו״ד אלי דרוקר בנתניה, שמראה איך ניהול נכון של תיק משפטי יכול להפוך נכות רפואית חלקית לפיצוי כלכלי מלא בפועל.
הבעיה: על הנייר אפשר לעבוד, במציאות אי אפשר
לא מעט נפגעים מגיעים אליי למשרד ברחוב הרצל 41 בנתניה אחרי שקיבלו קביעה של 60% או 70% נכות רפואית מבית המשפט או מביטוח לאומי, ושומעים מחברת הביטוח או מהוועדה הרפואית שהם עדיין יכולים לעבוד בעבודה משרדית קלה או בעבודה חלקית.
בפועל, השילוב בין הכאבים הכרוניים, העייפות המתמדת, הירידה בריכוז והתפקוד הקוגניטיבי, והקשיים הנפשיים והרגשיים הופך כל ניסיון עבודה אמיתי לקריסה תפקודית מוחלטת.
וזה בדיוק מה שקרה במקרה שאני מנתח היום.
העיקרון המשפטי: האפקט הסינרגטי (2+2=10)
בתי המשפט בישראל לא מסתכלים רק על אחוזי נכות רפואית כפי שהם מופיעים בספר המבחנים של ביטוח לאומי. הם בוחנים את ההשפעה המצטברת של כלל הפגיעות על היכולת האמיתית להשתכר בשוק החופשי.
זה נקרא במינוח המשפטי "נכות סינרגטית" או "האפקט הסינרגטי". כלומר, חיבור של מספר פגיעות שונות יוצר נזק תפקודי וכלכלי גדול בהרבה מסכום חלקיו המתמטי.
בתיק הספציפי שאנחנו דנים בו היום, הנפגעת סבלה משילוב קטלני של:
- פגיעה אורתופדית משמעותית – כאבים כרוניים ומגבלה בתנועה
- פגיעה נוירולוגית וקוגניטיבית – ירידה משמעותית בזיכרון לטווח קצר ובריכוז
- פגיעה אורולוגית – צורך בהפסקות תכופות ומביכות במהלך היום
- נכות נפשית – תסמיני פוסט טראומה, חרדות והפרעות שינה
כל אחת מהפגיעות האלה לבדה אולי מאפשרת עבודה מוגבלת או חלקית. אבל השילוב ביניהן יוצר מה שאני קורא "קריסה רב מערכתית" שמונעת כל אפשרות ריאלית להעסקה סבירה בשוק העבודה החופשי.
ניפוץ המיתוס: ניהול בית לא שווה כושר השתכרות
אחת הטענות הנפוצות והמקוממות ביותר של חברות ביטוח ושל ההגנה בתיקי נזיקין היא:
"אם הנפגעת מצליחה לנהל משק בית, לבשל, לטפל בילדים, ואפילו לטוס לחו״ל לטיפולים רפואיים – היא בבירור מסוגלת גם לעבוד במשרה חלקית".
בפסק הדין שאנחנו דנים בו היום הצלחנו להוכיח שזו טענה שגויה ומסוכנת מיסודה.
ניהול משק בית זה לא כושר השתכרות. שוק העבודה החופשי דורש:
- רציפות ועקביות בתפקוד
- עמידה בזמנים ובלוחות זמנים נוקשים
- תפוקה קבועה ומדידה
- יכולת תפקוד תחת לחץ ומתח
- מחויבות ארוכת טווח
אלה דברים שונים לחלוטין מהיכולת לנהל חיים אישיים בקצב שלך, עם הפסקות כרצונך, וללא דרישות מעסיק.
הטעות הקריטית של ההגנה
במהלך ההליך המשפטי, ההגנה (המייצגת את חברת הביטוח) עשתה טעות טקטית משמעותית: היא בחרה שלא לחקור את המומחה התעסוקתי שהוזמן לתיק על חוות דעתו המפורטת.
לפי הדין הישראלי, כאשר מומחה מגיש חוות דעת ולא נחקר עליה בחקירה נגדית, בית המשפט נוטה לאמץ את מסקנות המומחה כעובדות מוגמרות.
וזה בדיוק מה שקרה: המומחה התעסוקתי קבע שהנפגעת סובלת מ-100% אובדן כושר עבודה בפועל, וההגנה לא חקרה אותו. התוצאה? בית המשפט קיבל את הקביעה הזו ופסק פיצוי מלא.
זו דוגמה מושלמת לכך שבתיקי נזיקין מורכבים, ייצוג משפטי מקצועי ואגרסיבי עושה את כל ההבדל בין פיצוי חלקי לפיצוי מלא.
שאלות ותשובות נפוצות
מה ההבדל בין נכות רפואית לנכות תפקודית?
נכות רפואית היא חישוב מתמטי טכני של אחוזי פגיעה בגוף לפי ספר המבחנים של המוסד לביטוח לאומי. נכות תפקודית (או אובדן כושר עבודה) היא ההשפעה האמיתית והכלכלית על היכולת לעבוד ולהתפרנס בשוק החופשי. לדוגמה: אדם עם 10% נכות רפואית בלבד עשוי לקבל 100% נכות תפקודית אם הוא איבד את היכולת לעסוק במקצועו הספציפי ואינו יכול להשתקם למקצוע חלופי.
איך מוכיחים אובדן כושר עבודה מלא בבית המשפט?
הוכחת אובדן כושר עבודה מלא מתבצעת באמצעות חוות דעת רפואיות ותעסוקתיות מקיפות, תיעוד תפקודי יומיומי של הנפגע, והוכחה מפורטת ששילוב הפגיעות השונות (האפקט הסינרגטי) מונע השתלבות אמיתית וריאלית בשוק העבודה. צריך להציג את המצב הרפואי לצד המציאות התעסוקתית: גיל הנפגע, רמת השכלתו, ניסיונו המקצועי, ומגבלות השוק בפועל.
האם אפשר לקבל פיצוי של 100% גם אם הנכות הרפואית היא רק 70%?
כן, בהחלט אפשרי וזה קורה בפועל. נכות רפואית ונכות תפקודית הן שתי מערכות הערכה שונות לגמרי. כאשר מוכיחים בבית המשפט שנגרם אובדן כושר עבודה מוחלט בפועל בגלל שילוב ייחודי של פגיעות, ניתן לקבל פיצוי מלא של 100% אובדן כושר עבודה גם אם הנכות הרפואית המשוקללת נמוכה יותר. זה בדיוק מה שקרה במקרה שמנותח בפודקאסט הזה.
האם ניתן לעבוד ועדיין לקבל קצבת נכות מביטוח לאומי?
בחלק מהמקרים אפשר עבודה חלקית מוגבלת תוך קבלת קצבת נכות מביטוח לאומי. עם זאת, הדבר תלוי בגובה ההכנסה מהעבודה, בסוג הנכות, ובאחוז הנכות שנקבע. במקרים בהם מוכיחים חוסר יכולת תעסוקתית מלאה ומוחלטת, הזכאות היא לקצבה מלאה ללא עבודה, או לפיצוי מלא בגין הפסד שכר עתידי בתביעות נזיקין אזרחיות.
למה חשוב לחקור את המומחים הרפואיים בבית המשפט?
כי ללא חקירה נגדית של המומחה, בית המשפט נוטה לקבל את חוות דעת המומחה כעובדה מוגמרת שאינה ניתנת לערעור. חקירה נגדית מקצועית ומוכנת היטב מאפשרת לעורך הדין לערער על המסקנות, להראות שהמצב התפקודי בפועל חמור יותר מהקביעה הפורמלית והיבשה על הנייר, ולהביא את בית המשפט לתמונה מלאה, אמיתית וצודקת של מצב הנפגע בפועל.
מהו האפקט הסינרגטי בנכות?
האפקט הסינרגטי (או נכות סינרגטית) הוא המצב שבו שילוב של מספר פגיעות שונות יוצר נכות תפקודית גדולה בהרבה מסך החלקים המתמטי שלהן. לדוגמה: פגיעה אורתופדית של 30% ופגיעה נפשית של 20% לא בהכרח יוצרות רק 50% נכות תפקודית כפי שהיגיון מתמטי היה מציע, אלא עשויות ליצור 100% חוסר יכולת מוחלטת לעבוד – כי השילוב והאינטראקציה ביניהן מונעים כל אפשרות תעסוקה ריאלית בשוק החופשי.